דיאטה בימי קורונה

הגל הראשון של וירוס הקורונה סגר אותנו בבית לזמן ממושך וגרם לרבים לאיבוד שליטה על האכילה ולעליה במשקל. עוד לפני שהספקנו לחזור לשגרה ולתקן את הנזקים, המציאות סביבנו שוב משתנה מהר.

איך מתמודדים ונמנעים מעליה נוספת במשקל?

הנה מספר עצות מועילות:

הכול מתחיל בקניות

התחנה הראשונה היא עגלת הקניות שלכם. כדאי לזכור שכל מה שנכנס אליה יגיע בסופו של דבר אל הפה שלכם. גם אם אתם מספרים לעצמכם שזה בשביל האורחים / הילדים / בן הזוג. הניסיון של הגל הקודם מלמד אותנו שאין מה לחשוש ממחסור באוכל, אם נתעלם מהמקרה המוזר של הביצים.

כדאי למלא את העגלה באוכל מזין כמו פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, דגי ים, טחינה, שמן זית.

מה לא כדאי להכניס לעגלה : שתיה מתוקה, חטיפים מלוחים.

לשמור על הסדר

כדאי לשמור על סדר יום גם כשלא יוצאים מהבית. דילוג על ארוחות מביא לירידה ברמות הסוכר בדם ולתחושה קיצונית של רעב. במצב כזה איבוד שליטה על האכילה הוא בלתי נמנע, הגוף משדר צורך דחוף להעלות את רמות הסוכר בדם והמשיכה תהיה לפחמימה כמו פסטה / תפ"א / ממתקים.

הדרך היעילה ביותר לאכילה מסודרת, היא הקשבה למנגנון הרעב והשובע שנמצא באופן טבעי ומולד אצל כולם. המנגנון ממוקם בבטן העליונה, באזור הקיבה ומושפע מהתרוקנות ומלאות הקיבה. לחץ על דפנות הקיבה המלאה יגרום להפרשת הורמוני שובע ולהיפך, כשהקיבה ריקה ואין לחץ על הדפנות, יופרשו הורמוני רעב. התהליך הוא הדרגתי, מתחיל בתחושת רעב קלה ומתגבר ככל שהקיבה ממשיכה להיות ריקה ורמות הסוכר בדם יורדות. כדאי להתחיל לאכול מיד כשמתעורר הרעב ולא לחכות לרעב קיצוני ובלתי נשלט

לזהות רעב רגשי

כשלומדים לזהות את הרעב הפזיולוגי, אפשר לזהות גם את הרעב הרגשי. הרעב הרגשי מורגש באזור העליון של הגוף: בראש בצוואר ובפה. בניגוד לרעב הפזיולוגי שמורגש בבטן. הרעב הרגשי יכול להופיע גם אחרי ארוחה טובה, כשהבטן מלאה. הרעב הרגשי הוא רגש לא נעים שמעורר בגוף תחושה לא נעימה שמתפרשת בטעות, כרעב. מודעות לכך שלא מדובר ברעב, תפחית את הצורך באכילה. מודעות לרגש שגורם לתחושה לא נעימה יכולה להיות פתח להתבוננות פנימה והקשבה לצרכים הרגשיים.

להוציא אנרגיה

עליה במשקל היא תוצאה של עודף אנרגיה. אם הגוף לא משתמש בכל האנרגיה שהאוכל סיפק, הוא שומר אותה. אפשר להשוות את

מסת השומן לתכנית החסכון של הגוף. כדי לרדת במשקל, צריך לעזור לגוף להוציא אנרגיה. גוף שצורך אנרגיה ישתמש בכל האנרגיה הנכנסת ויותר מכך, הוא יאלץ לשבור את תכנית החסכון ולהשתמש בה.

כל פעולה גופנית דורשת אנרגיה, אפילו שינה. אבל כדי לגרום לגוף לשבור את תכנית החסכון, צריך לעשות יותר.

כדאי להקדיש לפחות 150 דקות בשבוע לפעילות אירובית כמו הליכה, ריצה, רכיבה על אפנים, שחיה ריקוד. חשוב לבחור בפעילות שנהנים ממנה, או למצוא דרכים להנעים את זמן הפעילות, כדי להצליח להתמיד

לא לשכוח לשתות

הנוזלים בדיאטה לא פחות חשובים מהמוצקים. הם מזרזים את תהליך העיכול ואת פעילות המעיים וממלאים את מקום הנוזלים שהתאדו כתוצאה מפעילות. כשיושבים במקום סגור וממוזג, תחושת הצמא הולכת לאיבוד ולכן לא כדאי לחכות לה כדי לשתות. חשוב לפזר את השתיה לאורך היום בכמויות קטנות ולשתות לפחות שמונה כוסות מים ביום (ליטר וחצי). בקבוק יכול להיות אמצעי עזר שמזכיר לשתות ומודד את הכמות.

מה כדאי לשתות? מים הם הבחירה הטובה ביותר. מי שמתקשה יכול לשלב משקאות ללא קפאין וסוכר כמו תה ירוק או תה צמחים. אפשר גם להמתיק בתרכיז מיץ עם ממתיק מלאכותי (דיאט) ולהפחית בהדרגה את רמת המתיקות, עד שמתרגלים למים.

להציב מטרה מציאותית

ירידה במשקל היא תוצאה של תהליך שינוי הרגלים, הדורש תעצומות נפש וגוף. בזמנים כאלו, כשתעצומות הנפש מופנות להתמודדויות אחרות, כדאי להציב מטרה מציאותית יותר כמו שמירה על המשקל. כל מה שלא עולה עכשיו, לא יצטרך לרדת אחר-כך. שאיפה לירידה במשקל יכולה לגרום לתחושה של כישלון ואכזבה.